תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח


יחזקאל פרק מד

א וישב אתי, דרך שער המקדש החיצון, הפנה, קדים; והוא, סגור.  ב ויאמר אלי יהוה, השער הזה סגור יהיה לא יפתח ואיש לא-יבא בו--כי יהוה אלהי-ישראל, בא בו; והיה, סגור.  ג את-הנשיא, נשיא הוא ישב-בו לאכול- (לאכל-) לחם--לפני יהוה; מדרך אולם השער יבוא, ומדרכו יצא.  ד ויביאני דרך-שער הצפון, אל-פני הבית, וארא, והנה מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה; ואפל, אל-פני.  ה ויאמר אלי יהוה, בן-אדם שים לבך וראה בעיניך ובאזניך שמע את כל-אשר אני מדבר אתך, לכל-חקות בית-יהוה, ולכל-תורתו; ושמת לבך למבוא הבית, בכל מוצאי המקדש.  ו ואמרת אל-מרי אל-בית ישראל, כה אמר אדני יהוה:  רב-לכם מכל-תועבותיכם, בית ישראל.  ז בהביאכם בני-נכר, ערלי-לב וערלי בשר, להיות במקדשי, לחללו את-ביתי--בהקריבכם את-לחמי, חלב ודם, ויפרו את-בריתי, אל כל-תועבותיכם.  ח ולא שמרתם, משמרת קדשי; ותשימון, לשמרי משמרתי במקדשי--לכם.  {ס}

ט כה-אמר, אדני יהוה, כל-בן-נכר ערל לב וערל בשר, לא יבוא אל-מקדשי:  לכל-בן-נכר--אשר, בתוך בני ישראל.  י כי אם-הלוים, אשר רחקו מעלי, בתעות ישראל אשר תעו מעלי, אחרי גלוליהם; ונשאו, עונם.  יא והיו במקדשי, משרתים, פקדות אל-שערי הבית, ומשרתים את-הבית; המה ישחטו את-העולה ואת-הזבח, לעם, והמה יעמדו לפניהם, לשרתם.  יב יען, אשר ישרתו אותם לפני גלוליהם, והיו לבית-ישראל, למכשול עון; על-כן נשאתי ידי עליהם, נאם אדני יהוה, ונשאו, עונם.  יג ולא-יגשו אלי, לכהן לי, ולגשת על-כל-קדשי, אל-קדשי הקדשים; ונשאו, כלמתם, ותועבותם, אשר עשו.  יד ונתתי אותם, שמרי משמרת הבית--לכל, עבדתו, ולכל אשר יעשה, בו.  {פ}

טו והכהנים הלוים בני צדוק, אשר שמרו את-משמרת מקדשי בתעות בני-ישראל מעלי--המה יקרבו אלי, לשרתני; ועמדו לפני, להקריב לי חלב ודם--נאם, אדני יהוה.  טז המה יבאו אל-מקדשי, והמה יקרבו אל-שלחני--לשרתני; ושמרו, את-משמרתי.  יז והיה, בבואם אל-שערי החצר הפנימית, בגדי פשתים, ילבשו; ולא-יעלה עליהם, צמר, בשרתם בשערי החצר הפנימית, וביתה.  יח פארי פשתים, יהיו על-ראשם, ומכנסי פשתים, יהיו על-מתניהם:  לא יחגרו, ביזע.  יט ובצאתם אל-החצר החיצונה אל-החצר החיצונה, אל-העם, יפשטו את-בגדיהם אשר-המה משרתם בם, והניחו אותם בלשכת הקדש; ולבשו בגדים אחרים, ולא-יקדשו את-העם בבגדיהם.  כ וראשם לא יגלחו, ופרע לא ישלחו; כסום יכסמו, את-ראשיהם.  כא ויין לא-ישתו, כל-כהן, בבואם, אל-החצר הפנימית.  כב ואלמנה, וגרושה, לא-יקחו להם, לנשים:  כי אם-בתולת, מזרע בית ישראל, והאלמנה אשר תהיה אלמנה, מכהן יקחו.  כג ואת-עמי יורו, בין קדש לחל; ובין-טמא לטהור, יודעם.  כד ועל-ריב, המה יעמדו לשפט (למשפט)--במשפטי, ושפטהו (ישפטהו); ואת-תורתי ואת-חקתי, בכל-מועדי ישמרו, ואת-שבתותי, יקדשו.  כה ואל-מת אדם, לא יבוא לטמאה:  כי אם-לאב ולאם ולבן ולבת לאח, ולאחות אשר-לא-היתה לאיש--יטמאו.  כו ואחרי, טהרתו--שבעת ימים, יספרו-לו.  כז וביום באו אל-הקדש אל-החצר הפנימית, לשרת בקדש, יקריב, חטאתו--נאם, אדני יהוה.  כח והיתה להם לנחלה, אני נחלתם; ואחזה, לא-תתנו להם בישראל--אני, אחזתם.  כט המנחה והחטאת והאשם, המה יאכלום; וכל-חרם בישראל, להם יהיה.  ל וראשית כל-בכורי כל וכל-תרומת כל, מכל תרומותיכם--לכהנים, יהיה; וראשית ערסותיכם תתנו לכהן, להניח ברכה אל-ביתך.  לא כל-נבלה וטרפה, מן-העוף ומן-הבהמה--לא יאכלו, הכהנים.  {פ}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - יחזקאל - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד מה מו מז מח